Our magazin

ממה עשויים ארונות

 

לפני שרוכשים או מרכיבים ארון חדש, כדאי לדעת קצת על החומרים שבהם משתמשים כיום.
בין אם לבנייה עצמה או לציפוי. כך תדעו לשים לב לפרטים חשובים, לפי שביעות רצונכם והתקציב שלכם.

בעבר נהגו להשתמש לייצור רהיטים בעץ טבעי מלא: עצי יער או חורש נכרתו ועובדו ללוחות. אלון וארז, אורן ואשוח, אדר, דובדבן ואגוז היו העצים המועדפים, אולם לשימוש בעצים אלה היו חסרונות – מלבד היותם יקרים מאוד וכרוכים בעלות גבוהה של הובלה, העץ הטבעי "נושם", מתפצל ועלול גם להתבקע. העצים מתרחבים ומתכווצים בהתאם לאקלים ולטמפרטורה, חשופים לקרינת UV, ועוד.
עם התפתחות הטכנולוגיה עברו לשימוש בעץ מעשה ידי אדם, המכיל מרכיבים של עץ טבעי בלי החסרונות שלו. העץ התעשייתי הוא חיבור מלאכותי של סיבים, שבבים, לביד, לוחות וחלקיקים המודבקים ומעובדים יחד. העץ התעשייתי מנצל את העץ החי עד תום, בלי לבזבז גם נסורת, שבבים ושאריות עץ. עובדה זו גורמת להוזלה ניכרת של לבידים תעשייתיים לעומת עצי היער.

זדקה משתמשת בייצור הארונות בלוחות עץ תעשייתיים חזקים ועמידים, שאינם מתבקעים או מתעקמים. הם שומרים על אורך חיים ומעוצבים בדגמים מרהיבים.
אז מה הם החומרים העיקריים שמהם עשויים ארונות ושאר הרהיטים?

פורמייקה (High Pressure Laminate)
הפורמייקה עשויה מנייר קראפט ספוג בדבק פנול או במלמין נוזלי וכבוש בטמפרטורה גבוהה. קיימים סוגים שונים של פורמייקה, שהטוב ביניהם הוא הסוג הידוע כ- HPL – פורמייקה מעובה, כבושה בלחץ גבוה מאוד ומשמשת כחומר גלם לייצור רהיטים . זהו חומר חזק ועמיד בפני שחיקה ועוביו עד 30 מ"מ. סוגי פורמייקה נוספים הם אלה המיועדים לציפוי ולגימור ועוביים כמילימטר אחד.
יתרונותיה של הפורמייקה הם בכך, שהלוח עמיד בפני לחות וקל לניקוי. הפורמייקה מגיעה בצבעים ובגוונים שונים, ועם מרקם פני שטח בצורות שונות. טכנולוגיות חדישות מאפשרות לקבל פורמייקה שקופה או מבריקה, עם שכבת מתכת, הטבעה, או אף עם תמונה אישית. כמובן יש לקחת בחשבון את הייעוד של הארונות, לדוגמא ארונות לאמבטיה חשוב שיהיו עמידים בפני מים ועובש, שיוצבו בגובה מסויים ופרמטרים נוספים.

עץ לבוד (סנדוויץ')
זהו לוח המורכב משתי שכבות עץ ניצבות זו לזו (לבדים). הלבדים בעובי של 1 עד 4.7 מ"מ והם מודבקים זה לזה באופן שהכיוון של סיבי העץ בין לוח ללוח הינו שתי וערב. כאשר מגלפים את העץ הטבעי מתקבלת פיסה דקיקה, היא הווניר. אחרי שהורכבו הוונירים זה מעל זה נלחצת הערמה על ידי מכבש קר ומוזנת למכבש החם. אחרי שהעץ הלבוד עובר טיפול קוסמטי ושיוף מתקבל חומר חזק ונוח מאוד לעיצוב. העץ הלבוד מתאים מאוד לבניית ארונות. ניתן להרכיב אותו מסוגים שונים של עץ טבעי, כגון אורן, אגוז, מהגוני וונגה.
יתרונותיו של העץ הלבוד הם, בין השאר, עמידות גבוהה בפני עיוותים ולחות. מכיוון שכל סיב פונה לכיוון אחר, הלוחות המרכיבים את הסנדוויץ' מפעילים לחץ נגדי אחד על השני וגורמים למבנה כולו להישאר ישר. הדבקתם של הוונירים בכיוונים מאונכים זה לזה לסירוגין מקנה ללוח העץ חוזק משני הכיוונים ומגדילה את עוביו. תכונה חשובה נוספת: בעוד לוחות עץ מלא מוגבלים בגודלם ואינם גדולים אלא במעט מקוטר הגזע של העץ, לוחות עץ לביד הנם גדולים, חזקים ואחידים יותר מעץ טבעי. ראוי לציין כי זדקה משתמשת בלבידים מאיכות גבוהה ביותר, כך שהרהיט מחזיק שנים, אינו מתעקם ואינו מתפרק.

פורניר (veneer)
הפורניר הוא שכבה דקה של עץ (0.2-1.0 מ"מ), שהופרדה מבול העץ באמצעות קילוף, ניסור או חיתוך ומודבקת על לוח יסוד. הציפוי בפורניר מאפשר שימוש בעצים המסורתיים (אלון, אדר, אגוז) או בעצים אקזוטיים. גווני פורניר נפוצים: מייפל, בוק, דובדבן, וונגה.

מלמין (melamine)
המלמין הוא שרף בעל פני שטח קשיחים. בדומה לפורמייקה, גם המלמין משמש כשכבת ציפוי לרהיטים, כמו גם בתהליך הייצור של חלק מלוחות העץ התעשייתי. המלמין הוא חומר חזק, ועמיד גם בחשיפה לקרינת השמש. התשתית עליה יוצקים על פי רוב את המלמין היא השבבית הדחוסה.

שבבית
השבבית היא לוח עץ המורכב משבבי עץ גרוסים ומודבקים יחדיו. בשבבית ניתן לראות את השבבים מהם עשויה הפלטה. זהו חומר יציב יחסית ובעל דחיסות אחידה.
השבבית הומצאה לאחר שבשנות ה-40 של המאה ה-20 נוצר מחסור בעצים. השבבית הראשונה יוצרה בגרמניה כתחליף לסנדוויץ'. השבבית מצופה בפורניר, מלמין או פורמייקה ויוצרת מראה של עץ אמיתי.
בשנות ה-50 הבנייה בשבבית הייתה יקרה יותר מאשר בעץ טבעי, אך ככל שהטכנולוגיה התקדמה ועלויות הייצור ירדו התהפכו היוצרות, וחברות רהיטים גדולות מייצרות כיום את מרבית הרהיטים משבבית.

סיבית
סיבית היא לוח המיוצר מסיבי עץ עדינים המעובדים עם שרף ומסודרים בצורה אחידה לכל עובי הלוח. החומר עובר תהליכי אידוי וכבישה בטמפרטורה ולחץ גבוהים. החוזק ואיכות הלוח נקבעים לפי צפיפות הסיבים סוג השרף ונתוני תהליך הכבישה.

יתרונותיה של הסיבית הם בכך, שצפיפות החומר מאפשרת עיבוד צורני נוח, מה שהופך אותה נוחה מאוד לייצור. עוד אחד מיתרונות הסיבית הוא הקלות שבה ניתן לצבוע אותה ולקבל תוצאה חלקה ויפה, ולכן היא החומר המועדף לפריטים מוגמרים.

MDF – Medium Density Fibreboard
אם.די.אף הוא למעשה לוח סיבית. זהו לוח סיבית דחוס במידה בינונית, כלומר בין 600   ל– 800 ק"ג למטר מעוקב.
ייצורו של הMDF  התחיל רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת. ה-MDF הוא לוח איזוטרופי, היוצר מראה שלם ללא חלקיקים. עובדה זו גם גורמת לכך שהלוח לא מתבקע, לא נחרץ, גמיש ואחיד בעוביו ונוח לעבודה ולעיצוב.

ולבסוף, חלק חשוב בעיבוד החומרים הוא הצבע. ניתן לבחור בצביעה שקופה, המשמשת כשכבת הגנה ומשקפת את הגוון הטבעי ואת המרקם המקורי של החומר. בתהליך זה משתמשים בלכה אקרילית שקופה שאינה מושפעת מאור
ניתן גם לבחור בצביעה אטומה המאפשרת קשת של גוונים וגימורים באפקטים חלקים ומסורתיים, מט, משי ועוד. ובאפקטים חדשניים המתאפיינים בברק גבוה, מראה עתיק, מראה גבישי וכיו"ב.
אם תוסיפו על כך את השילובים השונים של זכוכית ועץ, אריגים, בד קטיפה ובד פרוותי, תחרה ועוד, תקבלו את המראה המרהיב שארונות זדקה מצטיינים בו.